רזי תורה

ישיבה יקרה ואהובה,
רוצה להמתיק איתך קצת, את שלא ישכח מליבי לעולם.

היו ימים בחיי, עוד לפני שנכנסתי אל עול הנישואים והפרנסה.
אני, שגדלתי בבית חילוני ועד סביבות גיל 20 לא ידעתי את המשך הפסוק "שמע ישראל"...מצאתי את עצמי זוכה, ואת זמני היקר הקדשתי ללימוד עם הרב והחבורה בישיבה.
היו ימים ולילות שהרב, החברים ואני היינו שקועים בסוגיה בגמרא, על דף אחד בגמרא מתוך המוני דפים, משפט אחד ואפילו מילה אחת בתורה, בהמתנה בהקשבה ובציפייה שתבוא ותגלה לנו את סודה.
אני רואה בימים אלו כל מיני פוסטים של דברים שחוו אנשים מהישיבה ומהרב, אבל יש דברים שמי שלא היה במעמד החבורה, ברגעי גילויה של התורה את כמוסותיה, לא יוכל להבין במה בכלל מדובר, זר לא יבין זאת. אולי משום כך לחבריי לבית המדרש היה קשה להוציא דיבורים לבביים אל אוויר העולם. כי לך תסביר למי שלא חווה ולא ראה את התורה המתוקה מדבש חושפת מעט מזעיר מיופיה העצום והנפלא.
זכות התורה תגן בעדנו.
געגועים עצומים ללימוד בעיון.
יותם.