חז"ל מלמדים שנדב ואביהוא לא היו נשואים, הקטירו כשהם שתויי יין, לא נטלו עצה זה מזה ולא מהזקנים, והיו אומרים "מתי ימותו זקנים אלו (משה ואהרן) ואנו ננהיג את ישראל".
שורשם של דברים אלו הוא העדר כוח הצמצום.
הנישואין דורשים צמצום של התאמה לבת זוג השונה ממני, להיות מפוכח ולא שתוי הוא מצב צמצום לעומת מי שמבוסם ביינו, וליטול עצה מחבר או מזקן דורש צמצום של ההבנה שלי ושל רצונותי.
מכאן נבע רצונם להנהיג את ישראל- להוליכם במהלך חדש, מהלך פורץ גבולות ופותח אופקים חדשים לשמי השמים.
ואכן, אלולא חטא העגל לא היה נצרך צמצום ובכל דבר היה עבודת ה'. אך אחרי חטא העגל הכל בא בצמצום. "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ"- בזאת ולא באחרת, ברשימה ארוכה של קרבנות ומעשים מדוקדקים.
בירור זה חוזר על עצמו בימינו.
היום רואים תנועה של תשובה, של נדב ואביהוא. האדם מרגיש אורות – "אבי הוא"!, ו "נודב" את עצמו, למעלה מצמצום וכלים.
כאן צריך ללמוד היטב את סוגיית חוט-השערה ולהיזהר.
"בזאת יבוא אהרן אל הקודש" – בצמצומים רבים ומדוייקים. מי שלא מצמצם את עצמו להיכלל בצמצומי הדרך הקבועה והמסורה לכלל ישראל, הגם שנשמתו מאירה והוא מלא ספונטניות ויופי, בעל כרחו יצאו ממנו, חלילה, חורבנות רבים. מתפרקים בתים, דינים קשים אוחזים את האדם, וכל מציאותו נשלטת על ידי דין וקטרוג. בתחילה נראה שהכל חסדים, אורות ויופי, אך בסוף מתגלה הטעות בהתפרצות של דינים קשים על אשתו, על ילדיו ועל כל סביבתו, בבית הכנסת, על רבנים וצדיקים ובכל מקום. והכל מתהפך לו לדין קשה.
לכן הלימוד האמיתי לדורנו, גם לבעלי האורות הגבוהים, הוא לימוד של צמצום.
להצטמצם גם עד כדי חוט השערה, למרות הקושי והסבל, להתנהג בצורה מדוייקת וטובה על פי כל פרטי ההלכות וההליכות, ודוקא מתוך כך להגיע בסופו של תהליך לכל האורות הנפלאים, שלהם כבר נבנו כלים טובים במהלכי הצמצומים.
אליהו הנביא שיבשר על גאולתנו בקרוב, הוא פנחס שנתעברו בו נשמותיהם של נדב ואביהוא. הוא ישיב לב אבות על בנים, ילמדנו את מתיקות ההתכללות הקדושה ויתרץ לנו קושיות ובעיות בהביאנו אל שער הנו"ן לאחר צמצומי הגלות הקשים. או אז יפרוץ האור כי-טוב מכל שערה ושערה, מכל פרט זעיר של כל הלכה, והעולם יעמוד משתומם מול הגילוי הזה שכל הגילויים שהתרגל להתפעם מהם יחווירו למולו, איך אורות כה נפלאים שכולם חיפשו עד כה בריגושים חיצוניים וגסים, מסתתר עמוק בתוככי השערות, בתוככי פרטי ההלכות שנתפסו עד כה בעולם החיצון כמגבילות את האור והחוויה, ויזנחו את עצביהם ויחפרו עם פסיליהם, וישמעו רחוקים ויבואו, ויתנו לך כתר מלוכה, במהרה בימינו אמן!