רק על הקווים - "כל אשר לו סנפיר וקשקשת" - וורט לפרשת שמיני

פרשתנו מלמדת את סימני הדג הטהור: סנפיר וקשקשת.
חז"ל מלמדים אותנו שכאשר יש בדג קשקשת בלבד, זהו סימן מספיק כדי להעיד על כשרותו, שכן אין מציאות של דג בעל קשקשים ללא סנפירים, ואם כן, בהכרח היה לדג זה סנפירים (ויתכן שנשרו וכיוצב').

אם כן מדוע התורה ציינה לנו את סימן הסנפיר? מספיק היה בסימן הקשקשת בלבד כדי לאשר את כשרות הדג?!
ומתרצים חז"ל שסימן הסנפיר נכתב בגלל "יגדיל תורה ויאדיר".

איזו תורה מלמד אותנו הסנפיר?

דג עם סנפירים יכול להתקדם באמצעותם גם כשגופו נשאר ישר. דג ללא סנפירים חייב להתעקם כדי להתקדם במים.

מאחר והמזון משפיע על הניזון ממנו, לכן גם אנו נדרשים לאכול דווקא דג עם סנפירים.
כמותו, גם אנחנו צריכים להתקדם בחיים מתוך שמירה על ישרות, ולמאוס בהתקדמות עקומה כנחש תוך רמיסת הזולת וערכי קודש.
ולכן אנו ניזונים רק מבעלי סנפיר היכולים להתקדם ביושר.

שבת שלום!