שגם העקב תשמע- וורט לפרשת עקב

הגמרא מספרת שכשניסו לגלות את מקום קברו של משה בהר נבו, לא הצליחו כי "עליונים נדמה להן למטה, תחתונים נדמה להם למעלה".
ניתן לדרוש זאת כך: משה היה "איש האלוקים". לכן העליונים- מלאכים ושרפים, מתקנאים בו על היותו גם למטה- "איש", בעולם הגשמי, מה שאין בכוחם לעשות. והתחתונים, בני אנוש, מתקנאים על היותו מחובר היטב למעלה, "איש האלוקים", מה שהם לא זכו.

פרשתנו פותחת: "והיה עקב תשמעון". העקב הוא המקום הנמוך והגשמי ביותר.
אם זוכים להכניס את כוח השמיעה הרוחני, השומע את דבר ה', גם ברבדים הנמוכים והגשמיים שבנפש, שבגוף ושבעולם, ומתקיים "עקב תשמעון" שגם העקב שומעת, אזי מתקיים "והיה" שהוא לשון שמחה.

השמחה היא בהיותנו מתדמים במעט למשה רבינו, מחברים את השמיעה העליונה והמאירה לתוככי המציאות התחתונה והחשוכה, "ואנשי קודש תהיון לי".