במשנה מופיע נר חנוכה רק במקום אחד:
גמל עם פשתן ההולך ברשות הרבים, שנכנס חלק ממטענו החורג לחנות והמטען נשרף בנר שהיה שם ושרף את כל הבניין, בעל הגמל חייב.
אם החנוני הניח את נרו בחוץ, החנוני חייב.
"רבי יהודה אומר בנר חנוכה (שהוציא החנווני החוצה ושרף) פטור".
זו נראית הלכה צדדית בעניין חנוכה. ולא היא.
כל עוד לא הגיעה הגאולה השלמה בה נהיה אור לגויים, הרי אנו "עם לבדד ישכון". אנו ברשות היחיד והם ברשות הרבים. הגויים הם הגמל עם הפשתן שבחוץ ואנו בעלי הנר. אם אחד נכנס לגבול השני, נוצר נזק, והפולש שלא ברשות, משלם.
מלמד רבי יהודה שנר חנוכה זה משהו אחר. בו יש כוח של לעתיד לבוא, של לצאת החוצה, לבער את כל הרע, ולהאיר גם את רשות הרבים באור הגנוז.