מי בראש? - וורט לפרשת בלק

הנחש ידע על הבורא אך שכנע את חוה לממש את הבחירה הרעה ולפעול נגד ציוויו ובכך לחבל קשות בשלמות האדם והבריאה.
העולם "הלך על זה" עד הסוף עד שהיה צריך לכלותו במבול. נח בחר בטוב והציל את העולם. אך חם בנו המשיך את ב"ראש" של הנחש והעולם התדרדר אחריו עד לדור הפלגה. בהנהגת נמרוד נכדו של חם החליטו לממש את כוח הבחירה ולדאוג שאלוקים יישאר בשמים והארץ תהיה בשליטת האדם ללא התערבות.
אברהם נלחם בנמרוד ובני דורו, והעמיד עם שכל מהותו- לבחור בטוב, לעשות רצון ה' ולדאוג שהוא יתגלה, יפעל וימלוך בשלמות גם ובעיקר בארץ.
בלק ובלעם, בפרשתנו, המשך זוהמת הנחש, לא יכולים לסבול את זה ומנסים להשמיד את העם שפועל במרץ להפך משאיפותיהם.

וכל אחד מאיתנו נמצא בצומת בין בית מדרשו של בלעם לבית מדרשו של אברהם.
בין התפיסה שאני ורצוני במרכז, והכל כאשר לכל; בן\בת הזוג, ילדי, שכני ואף ה' בעצמו - אמורים לשמש ולממש את רצוני. בתפיסה כזו מתבססות אצל האדם עין רעה, רוח גבוהה ונפש רחבה (-המעוניינת בכל החומר בעולם לצרכיה), קנאה, תאווה וכבוד.
ובין התפיסה שה' ורצונו הם במרכז, ואני וכל אשר לי בשליחות ובמטרה לעשות רצונו, להתחבר, לשמח ולשפר את בני משפחתי, שכני והעולם כולו, ולהמליך את ה' עלי ועל העולם כולו. מתפיסה כזו נבנה אדם בעל עין טובה, רוח נמוכה ונפש שפלה (המסתפקת במעט שבמעט לצרכיה וגם זה על מנת שיהיה לה כוח למילוי תפקידיה).

תלמידי בלעם יורדים לבאר שחת כי הם מושכים את הכל להשחתה ועולמם- גיהנם, ותלמידי אברהם נוחלים את מתיקות ונועם העולם הבא אל תוך היום יום בעולם הזה.

(על פי משנה במסכת אבות כפי שמסבירה הרב משה שפירא זצ"ל).