בפרשת שקלים, שנקרא השבת, נאמר: "זֶה יִתְּנוּ". מפרש רש"י: "הראה לו כמין מטבע של אש, ומשקלה מחצית השקל, ואומר לו כזה יתנו".
מה זה "מטבע של אש"? אם מדובר על מטבע שעשויה מ אש, יותר מתאים לומר "מטבע אש" (כמו "מטבע זהב") או "מטבע מ אש" (כמו "מטבע (שעשויה) מנחושת").
האש היא מציאות אחת ההופכת את כל הניתן בה – לאש כמותה ויוקדת כלפי מעלה בחום. כך היא מציאותו הקדושה של ציבור מישראל הכולל את כל פרטיו למציאות של השראת שכינה עליונה הנושקת לשמים.
עמלק הגיע ברפידים (אותיות "פרידים") קירר את האש הזו "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ" והפריד אותנו זה מזה. קרבן הציבור, שעבורו נאספים השקלים, חייב לבוא מתוך תודעה הפוכה, מתוך אש קודש הבוערת בלב כל אחד מהציבור ומולידה קרבן אחד בשם כולם: קרבן תמיד מאש תמיד היוקדת בישראל.
לכן המטבע היא " של אש", בבעלותו של אש התמיד שבאדם (כמו "של ראובן"). עלינו לתת מטבע של אש, נתינה הנובעת מאש קודש המאחדת את כולנו כאיש אחד בלב אחד.
