יֵשׁ מַחְלֹקֶת בֵּין בֵּית-שַׁמַּאי וּבֵית-הִלֵּל לְגַבֵּי חֲנוּכָּה.
לְפִי בֵּית-שַׁמַּאי, מַדְלִיקִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שְׁמוֹנֶה נֵרוֹת, וּבְכָל יוֹם מוֹרִידִים נֵר אֶחָד.
לְפִי בֵּית-הִלֵּל, מַדְלִיקִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן נֵר אֶחָד, וּבְכָל יוֹם מוֹסִיפִים נֵר אֶחָד.
הַגְּמָרָא מַסְבִּירָה שֶׁבֵּית-שַׁמַּאי סוברים שפוחתים מהנרות כְּנֶגֶד הפרים שמקריבים בחַג סֻכּוֹת. פָּרִים אֵלּוּ, המסמלים את אומות העולם, רוֹמְזִים שֶׁהַם יֵרְדוּ. וּבֵית-הִלֵּל מוֹסִיפִים אוֹר כְּדֵי לִרְמֹז שֶׁיֵּשׁ לְהַעֲלוֹת וּלְהוֹסִיף קוֹדֶשׁ כָּל הַזְּמַן.
הַיּוֹם הַהֲלָכָה הִיא כְּמוֹ בֵּית-הִלֵּל. הָאָרִ"י הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא תִּהְיֶה הַהֲלָכָה כְּמוֹ בֵּית-שַׁמַּאי.
לָמָּה??
לֶעָתִיד לָבוֹא הַכֹּל יִהְיֶה אוֹר וָטוֹב. יִהְיֶה צוֹרֶךְ רַק לְהִלָּחֵם בִּקְצָת חוֹשֶׁךְ שֶׁיְּנַסֶּה לְהִתְעַרְבֵּב מִדֵּי פַּעַם בָּאוֹר. לָכֵן הָעֲבוֹדָה שֶׁל בֵּית-שַׁמַּאי, שֶׁהִיא לְהַפְחִית אֶת הַטֻּמְאָה בָּעוֹלָם, מַתְאִימָה לֶעָתִיד לָבוֹא. אֲבָל הַיּוֹם, הַטֻּמְאָה גְּדוֹלָה וּמְעֻרְבֶּבֶת בְּכָל מָקוֹם. אֵין כּוֹחַ וְאֵין אֶפְשָׁרוּת לַעֲסֹק רַק בִּדְחִיַּת הַשְּׁלִילִי, כִּי הַשְּׁלִילִי נִמְצָא גַּם בְּתוֹכֵנוּ. לָכֵן הַיּוֹם הַהֲלָכָה הִיא כְּבֵית הִלֵּל, שֶׁצָּרִיךְ פָּשׁוּט לְהוֹסִיף עוֹד נְקוּדָה וְעוֹד נְקוּדָה שֶׁל אוֹר, עַד שֶׁבַּסּוֹף הַכֹּל יִהְיֶה מֵאִיר, כְּמוֹ הַחֲנֻכִּיָּה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי.