סביב יוסף בפרשתנו חוזרת המילה "זה" כשהיא מיותרת לכאורה:
"שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי". "נסעו מזה". "הנה בעל החלומות הלזה".
מה פישרה?
האחים אמרו ליעקב לפני פטירתו שיש בליבם "אחד". את סוד המילה "אחד" מסביר המהר"ל:
א = 1- יעקב, ח = 8- שמונת בני האמהות רחל ולאה, ד = 4- ארבעת בני השפחות בלהה וזלפה.
האחים התנשאו על בני השפחות והרחיקו אותם. יוסף לא סבל את הגזענות הזו. למרות היותו מהשמונה שב"מעמד הגבוה", הוא עבר למחנה בני השפחות והתחבר איתם "והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה".
כך נוצר "זה": ז=7-השבעה שנותרו במעמד שהיה לפני כן "גבוה"; ה=5-יוסף ובני השפחות.
וכך הפך המעמד השני מהאות דל"ת (במילה אחד), שהיא מלשון דלות, לאות ה"א המרמזת גילוי, פריון ושפע. וכך "נתפר" הקרע בבית ישראל על ידי ה"חוט" של יוסף.
האחים כעסו על חלום האיחוד "הזה", ונוצרה גלות שעד היום לא התרפאה לחלוטין...
תפקידנו להביא לאיחוד השלם עד שבקרוב נרקוד כולנו: "זה ה' קיוינו לו, נגילה ונשמחה בישועתו".