לעגל פינות - וורט לפרשת ויקהל

בפרשתנו נלמד על עשיית הבריח התיכון למשכן.

לפי תרגום יונתן בן עוזיאל, הבריח התיכון היה עץ ישר באורך שבעים אמה. אך כשהכניסוהו לחור שבמרכז קרשי המשכן הוא היה מתעגל בדרך נס בזויות שבין דופן לדופן עד שחיבר את כל דפנות המשכן יחד.

יש מי שהוא מעיקרו "רוקד" לצלילי כל "מנגינה", כדי להחניף לבעליה ולהיות אהוד בעיני כולם. מתקדם בסולם החברה על ידי התעקמות, כהילוכו של נחש. סופו של זה שיישאר בודד, מפורד ועלוב.

אך יש מי ששומר על עצמו ישר כפלס. לא מוכן להתעקם כי-הוא-זה גם תמורת הון רב. מלמד אותנו הבריח התיכון את הנס שנעשה לאיש כזה בסופו: בדרך נס מצליח הוא להיות גמיש בלי לוותר על הישרות, מתחבר הוא עם כולם מכל זוית אפשרית, ומאחד את כולם למשכן אחד של אהבה, שמחה והשראת שכינה. שנזכה...