"וישב יצחק
ויחפר את בארת המים
אשר חפרו בימי אברהם אביו
ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם
ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו"
מעייף לעשות את אותן פעולות יומיום
אפרוריות
בלי שיר חדש בלב
מתסכל לפעול בעולם הגשם
בלי משב של רוח
בלתי אפשרי לצעוד בחושך
בלי אלומה של אור
אברהם חפר לי בארות של משמעות
בתוך החולין המייגע
הנחיל לי את האפשרות
לדלות חיים
לדעת אלוקות
לשאוב רוח הקודש
בכל אשר אלך
ואפעל
יצחק הוא סטארט- אפ
הוא מביט בבארות הסתומים,
בעיניים של גאולה,
הנותנות משמעות ועומק,
המשוכנעות שאין דבר כזה 'סתם'.
יצחק הוא סטארט-אפ
של ענווה
המבקש לגלות מחדש
את מה שכבר גילו,
להעמיק
דווקא במקומות שכבר נחפרו
לדלות מים חיים
מבארות עתיקי יומין
אני מבקשת את הכח של יצחק
שמצליח להסיר את העפר
ממקור החיים
שלא מחפש תהילה חדשה
שמתעקש להוציא את אותם מים
לקרוא להם באותם שמות
לעשות את אותה העבודה בהרגשה מרוממת
של חידוש שאין כמותו.
לבלוג של חנה שפיגל-טוניק לחץ כאן.