הגמרא מביאה יחד שתי דרשות של רבי תנחום: הדרשה האחת-נר חנוכה הגבוה מטווח הראייה של האדם פסול. הדרשה השניה הבאה מיד לאחריה מלמדת שהבור שזרקו אליו את יוסף היה עם נחשים ועקרבים.
מה הקשר ביניהם?
אורו הפלאי והנצחי של נר החנוכה, הוא אור נשמת ישראל שאי אפשר לטמאו ולכבותו. נצטווינו להשים כל יהודי בטווח הנראה, ולא ליפול לכסילות גאוות יוון שממנה "אינני רואה אף אחד ממטר". אם אדם מוציא אור זה מטווח ראייתו, יכול הוא להגיע למצב שמזלזל בבעלי חלומות שאין לו הבנה בהם ומשליכם לבורות עם נחשים.
מתמר נלמד ראיה נכונה- שהייתה מוכנה להישרף ובלבד שלא לבייש אדם...