לא יודע להפסיד. זה רע? - וורט לפרשת פינחס

עבודתו של האדם מסתכמת בשני מישורים: 
האחד- לצאת ככל האפשר מה"לא טוב" (מקום/מצב נפשי/דפוס התנהגות וכיוצב'), והשני להיכנס ולהתחבר ככל האפשר לטוב.

שורשה של עבודת היציאה מה"לא טוב" הוא ביציאתנו ממצרים הטמאה. ושורשה של עבודת ההתחברות לטוב הוא בכניסה ובנחלה של ארץ ישראל הקדושה.

לכן, מוצאים אנו פעמיים בתורה טענה נוקבת של "למה ניגרע".
הראשונה, מאנשים שעמדו להפסיד את הקרבת קורבן הפסח, שהוא מסמל את יציאת מצרים בכל שנה. והשנייה, בפרשתנו, מבנות צלופחד, שעמדו להפסיד את נחלתן בארץ.

שתי הטענות נענו בחיוב. 
בזכותן, התגלו פרשיות בתורה שאיפשרו לטוענים הללו לא להיגרע מיסודות היהדות.

זהו לימוד לכל אחד ואחת מאיתנו. לא לוותר על התקדמות תמידית של יציאה מהרע והתקרבות לטוב. אם יהיה ברור לנו שאיננו רוצים להיגרע מלהתקדם בדרך ה' - נצליח.