כצמח השדה נתתיך - וורט לפרשת שמות

במשנה במסכת בבא מציעא מדובר על שתי גינות הבנויות במדרגה (טֶרַסָה) – גינה עליונה וגינה תחתונה. 
נחלקו שם תנאים למי שייך ירק שצמח על הקיר של המדרגה, בין הגינות: לבעל הגינה העליונה או לבעל התחתונה. 
רבי שמעון אומר שהירק עקרונית שייך לעליונה, כי מעפרה יונקים שורשיו, אך בעל העליונה מקבל רק את מה שיכול להגיע אליו בהושטת יד מהעליונה, ואת השאר מפקיר לבעל התחתונה.

משנה זו היא גם בבואה למהויות רוחניות באדם ובעולם.
הגינה העליונה היא "גן בעדן מקדם" שה' מתגלה בה כבעלים. הגינה התחתונה היא העולם הזה, שמתאפשרת בו חוויה מוטעית של בעלות אנוש, כפי שהגיע לשיא העיוות בסדום ובמצרים, שלכן נקראות הן בתורה "כגן ה' כארץ מצרים" ו"כגן הירק".
הירק הגדל על הקיר ביניהן הוא עם ישראל, שעליו נאמר "רבבה כצמח השדה נתתיך", בכלליות, וכל יהודי בפרטיות. שורשי היהודי בגינה העליונה, ומציאותו והתגלותו בתוך חללה של התחתונה.
רבי שמעון מלמד אותנו שההכרעה לאיזו גינה נשתייך, תלויה בנו. אם אנו מתאמצים לתת מקום לימינו של ה' מהגינה העליונה להגיע אלינו, אם פנינו אינן רק לתאוות ולגשמיות אלא אנו מכניסים את מציאות ה' ורצונו בחיי היום-יום שלנו, אנו שייכים לעליון.
מצרים ניתקו את עצמם מהכרה בעליון, וה' בפרשיותינו מבטיח שהוא יירד, ישלח את ידו וישליט סדר. 
כשהדבר יהיה בשלמות באדם ובעולם, יהיה "קץ הימין": ימינו של ה' שהושבה אחור מפני אויב, תשוב לאחוז במציאות כולה, ואנו ניגאל גאולת נפש וגאולת גוף. שתי הגינות תשובנה להיות מציאות אחת שלמה, שמים וארץ יחד, ה' אחד ושמו אחד.