כתוב בתהלים:
"כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת. מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו. ותחסרהו מעט מא-לקים וכבוד והדר תעטרנו"
לפי הפשט מסבירים: "ותחסרהו מעט מא-לקים" הכוונה שהאדם הופקד על דברים מרוממים.
אך אפשר גם להסביר מעבר:
"אלוקים" הוא מידת הדין.
מידה זו כשהיא פוגעת באדם על ידי צרה, לא עלינו, הריהי מחסרת אותו, מזעזעת את התדמית שלו ומורידה ממנו מעמד, שליטה והרגלים נוחים.
חיסור זה של התדמית, כחורבן פרטי או כללי שעליו אנו מתאבלים בימים אלו, בא במטרה לחזק את המהות. לכן "וכבוד והדר תעטרהו" (ושאר מעלות האדם המתוארות בהמשך המזמור). מהות האדם מתגלה ואז זוכה הוא לכבוד והדר פנימיים ולהגיע למעמדו האמיתי, נזר הבריאה הקרוב לאלקים חיים.
לכן: "מא-לוקים וכבוד והדר תעטרהו", ראשי תבות "מוות". מכת המוות הנגרמת לתדמית, הריהי מתנה מאלוקים לעטר, את האדם בפרט ואת עם ישראל בכלל, בכבוד ובהדר, בביאת משיחנו ובניין מקדשנו במהרה בימינו אמן.