בפרשתנו מסופר על אליעזר הקובע "תנאי קבלה" עברו אשתו העתידית של יצחק:
זו שתענה: "שתה וגם גמלך אשקה".
למעשה, רבקה אומרת "שתה אדוני..גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתות" כלומר רבקה מבטיחה לשאוב לו ולגמלים עד שירוו.
לאחר מכן כתוב "והאיש משתאה...ההצליח ה' דרכו אם לא".
מדוע השתהה אליעזר? והלוא רבקה כבר עמדה בתנאי הקבלה?
אלא שרבקה הוסיפה מעצמה שהיא תמשיך לשאוב עד שירוו הוא והגמלים (כידוע, הגמלים שותים הרבה מים). וכעת יש לבדוק האם תעמוד בדיבורה, האם יש בה אמת או רק חסד.
ואכן מיד כשסיימו הגמלים לשתות נתן לה אליעזר את התכשיטים ואחר כך הודה לה' שלא עזב "חסדו" "ואמתו" מאברהם.
שבת שלום!