הכרת הטוב - וורט לפרשת אמור

שלומית בת דיברי, המוזכרת בפרשתנו, הייתה אשתו של דתן. ורש"י מפרש שבגלל שהייתה מפטפטת עם כולם, נתן בה אחד מהמצרים עיניו, ובא עליה בסתר וממעשה זה נולד המקלל של פרשתנו.

כתוב שדתן הרגיש במעשה המצרי, ועל כן המצרי היכה אותו ושיעבד בו קשה יותר באותו היום. משה לא יכל לסבול זאת והרג את המצרי.
בעקבות הקלקול רצה דתן לגרש את אשתו. אך אבירם, אחיה, ניסה למונעו מכך ולהגן על אחותו מהחרפה. ואלו, למעשה, שני האנשים ה"ניצים" שמשה ראה למחרת הריגת המצרי.
כשמשה התערב בינהם- דתן הלך והלשין לפרעה על הריגת המצרי (שכאמור הייתה כדי להציל אותו עצמו!).
כפיות טובה כזו של דתן כלפי משה, בוודאי הייתה גם כלפי אשתו.
לא פלא שנאלצה לחפש תשומת לב בחוץ עד שיצא ממנה המקולקל.
אך המתייחס לאשתו ומכיר לה טובה על מעשיה, זוכה לזרע מיוחס!