הדרך אל הארץ המובטחת

הדרך אל הארץ המובטחת
רצופה
במוציאי דיבה
מחלישי אמונה
מעוררי ספק
מלאי רחמים עצמיים

הדרך אל הארץ המובטחת
רצופה
הסחות דעת
ומחשבות מעוותות
נוסח: ניתנה ראש ונשובה מצרימה.
נו באמת.
מרוב שהיה לך שם טוב.

הדרך אל הארץ המובטחת
רצופה סיפורי אימה
אותות אזהרה
תמרורי סכנה
שרק לא אעז לפסוע
אל תוכה,
שרק לא אבחר חלילה
בטוב

בדרך אל הארץ המובטחת
אני מאמינה לקשיי הרגע
ולעצלות
אני בוחרת שוב ושוב
לשמוע את דעת הרוב
הסופקת כפיים בבהלה
ונכנעת
לכפירה. להנהגת הטבע. לרגילות.

בדרך לארץ המובטחת
לא מופרך
לשמוע אמירות בוטות
כמו: לו מתנו במדבר
כן, עד כדי כך.

לא מופרך להרגיש
ש – עזבו אתכם מארץ
זבת חלב ודבש,
ותפסיקו להיות פתטיים.

בדרך המורכבת אל הארץ המובטחת
אני רוצה כלב בן יפונה,
איתי לכל אשר אפנה
כלב כזה
שישתיק את השקר והבלע
ויכריז באומץ רוח,
בבהירות,
בזקיפות קומה –
די עם הבכיינות חבר'ה,
טובה הארץ !
מאד !
מאד !

כלב כזה,
שמתוך אמונה שלימה בטובו של הבורא,
בטובה של הארץ
וביכולת שלי,
יפסוק בנחישות – עלה נעלה ויכולנו,
ומי בכלל יכול עלינו?

בדרך אל הארץ המובטחת,
אני לוקחת את כלב,
איתי אל תוך הלב.

לבלוג של חנה שפיגל טוניק לחץ כאן