כתוב בתהלים: "הָאֵ-ל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל".
למה אדם צריך שיאזרו אותו בחיל, בכוח ובתבונת קרב?
בטח כדי לתת מהלומות קשות בקרב, להצליח לכבוש ארצות ועמים, להכניע אויבים.
אבל דוד המלך מסיים את הפסוק הזה אחרת: "וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי".
אני, אומר דוד, השתמשתי בחיל כדי להצליח להיות תמים-דרך.
לא פשוט אמנם להכניע אויבים אכזריים סביבנו.
אך המלחמה האמיתית, אודותיה משורר כאן דוד תהילה לא-ל שאזר אותו בחיל לנצח בה, היא המלחמה בכוחות וברצונות שבתוכי, הרוצים להטות אותי מהתמימות והיושר אל עבר האינטרס והנוחות.
הָאֵל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי להצליח לקיים בשלמות את הציווי שבפרשתנו:"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ"!
שבת שלום!