בן פורת עלי עין - וורט לפרשת מקץ

יוסף מתגלה לאחיו בפרשתנו כבעל עין טובה באמת. "אל תעצבו...לא אתם שלחתם אותי הנה...אלוקים חשבה לטובה". עין טובה זו עין שלא רוצה לזון ממה שאינו שלה (אשת פוטיפר), ושמחה תדיר בטוב ה' האינסופי המושפע לכל אחד.
מנגד יש עין רעה, השוכנת מלידה ברובנו, הרואה את צרכיה האישיים במרכז ואת התנשאות הזולת והצלחתו כבאות על חשבוני (כדוגמת מה שחשו אחי יוסף כלפיו).
העצה להינצל ממנה היא להאמין שיש בי כוח עמוק יותר של עין טובה ולפעול בכל המרץ רק על פי תכתיביה- לצאת מהשקיעה בעצמי, להעניק לזולת ולצפות להצלחתו, לישועת ישראל והשכינה, למרות שידורים הפוכים הנשמעים בי מכיוונה של הרעה.
או אז תיבלענה הפרות הרעות, ונשוב לרעות כולנו באחווה "ורועה אחד יהיה לכולם... ודוד עבדי נשיא להם לעולם".