במה משתלם לסחור - וורט לפרשת תרומה

במדרש תנחומא בפרשתנו מספר ריש-לקיש על תלמיד חכם שהפליג בים עם סוחרים רבים, וכל אחד מהם התפאר בסחורה שהביא. כששאלוהו על סחורותיו, לא גילה מה היא סחורתו אך שב וטען כי היא גדולה משלהם. אולם לאחר שחיפשו הסוחרים את סחורתו ולא מצאו דבר, החלו ללעוג לו. אך הוא דבק בעמדתו - "שלי גדולה משלכם".

במהלך ההפלגה הגיעו שודדי ים ורוקנו את האוניה מכל הסחורות, כשהם משחררים את הסוחרים לחופשי עירומים מכל רכוש. כאשר הגיעו לחוף, כיבדו תושבי המקום את החכם, ואילו הסוחרים נעזרו בו כדי לעורר על עצמם רחמים על האסון שעברו. או אז הסכימו כולם שסחורתו - תורתו גדולה משלהם.

כך מראה ריש לקיש את מעלת התורה על כל סחורה.

מדרש יפה מאד אך תמוה: מהי ההסתברות שאפגוש שודדי ים בחיי?
וכי בגלל ההסתברות הקלושה הזו אנו אמורים להשתכנע ללמוד תורה על פני עסק בסחורה?

האני של האדם הוא אניה האוספת רכוש. שודד הים הנורא הוא מלאך המוות העוצר אותנו בהגיע היום ומכריח אותנו להשאיר מאחורינו את כל רכושנו הגשמי, שלא הפך לחלק עצמי מאתנו, ומשאיר אותנו רק עם הרכוש הרוחני שסיגלנו לעצמנו.
שנזכה כולנו להיות סוחרים ממולחים המתעסקים רק בסחורה שעוברת את מחסום הגבול שבין העולם הזה לעולם הבא, "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה".