אל תלכו אחר מראה עיניים- וורט לפרשת שלח

כלב ויהושע, שני המרגלים שלא נפלו בעצת רשעים, שווים בכך שהתחתנו עם נשים יוצאות דופן.
כלב התחתן עם אישה שאף אחד לא הסכים להתחתן איתה מרוב כיעורה ומחלותיה (מרים), ויהושע התחתן עם אשה שכל מלכי העולם הזילו ממון רב עבור קשר איתה בגלל יופיה (רחב).
הצד השווה שבהם מתגלה בסוף פרשתנו ובתחילתה: שניהם קיימו בשלמות את המצווה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". הם לא נבהלו מכל המחזות המדאיגים שראו המרגלים בארץ. מצוות ה' לרשת את הארץ היתה נגד עיניהם "וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם". לכן ברור להם ש"טובה הארץ מאוד מאוד, אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו".
מאותה סיבה הם לא הביטו אל היופי החיצוני של האישה המיועדת להם. רחב, שהיתה רגילה שיופיה מסמא אנשים, גילתה את קדושתו של יהושע שדבוק במקום עליון ולא מושפע ממנה. היא הבינה שלכן רק הוא יכול להיות בעלה ולהשפיע עליה אור של אמת (ולא לנצל אותה או ליפול ברשתה).
כלב זכה לראות את היופי העצום הגנוז בייחוסה של מרים ובמעלת הבנים שייצאו ממנה בשל כך, עד שיופי זה בהמשך פרץ את חשכת הגוף והפך לבריאות ויופי ברמה הגבוהה והברורה ביותר.