"אכלת אותה" הוא ביטוי שגור בדורנו למי שהחמיץ הזדמנות. את מה אכלתי?
"ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה"- גן הוא לשון זכר. מיהי איפוא זו שעובדים ושומרים אותה (לשון נקבה המוזכרת בפסוק)?
"ויניחהו" מלשון מנוחה.
מנוחת כל דבר היא במקומו האמיתי. מחוץ למקום הוא נע ונד.
מקומו של אדם הוא במקורו, בבוראו. זוהי מנוחתו האמיתית.
ההתבטלות לרצון הבורא והמניעה מכל סטייה מרצון זה, היא המנוחה, ואותה נצטווה אדם לעבוד ולשמור.
באכילה מעץ הדעת, האדם עבר על רצון ה', פרש ממנוחה זו ו"אכל אותה". לכן כל מחמיץ הזדמנות קרוי על שם החמצה הסטורית זו, הגדולה מכולן.
שנזכה לשבת מנוחה, שבת של דבקות אמיתית בבורא וברצונו, וממנה לשנה טובה של "החיים למענך אלקים חיים".