איך מוחים את עמלק?
כתוב בתהילים: "פי פערתי ואשאפה, כי למצוותיך יאבתי (=התאוויתי)".
הפסוק תמוה.
מהי השאיפה הזו בפה פעור, ואיך היא קשורה לתאווה למצוות?
כשאדם צריך לעשות מאמץ אדיר, הוא "לוקח אויר" כדי להצליח.
יולדת לומדת לעשות שאיפות מסודרות כדי לקדם את המבצע העצום של הלידה.
מצוי הוא שאדם עושה את המצוות כלאחר-יד, בטיפת חיות וכמעט ללא תשומת לב.
זוהי תוצאה מהקירור של עמלק.
דוד המלך אומר: אני נותן את כל-כולי למצווה. מרוב תשוקתי לקרבת ה' שבמצווה, אני "לוקח אויר" לפניה, משקיע בה את כל הכוחות, מוליד את עצמי בקיומה.
כך מוחים את עמלק.
שנזכה למחיית עמלק אמיתית!
נחת-רוח
