אזכור אותי ואותך- נחמה לאחר ט' באב

"אם אשכחך ירושלים...אם לא אזכרכי"
בזוהר הקדוש מבואר שה' אומר זאת לירושלים הוא נשבע שלא ישכחנה.
וזהו הסוד באמירת החתן פסוק זה לאשתו, בים חופתם.

אך, מדוע רשום "אזכרככי"? היה צריך להיות כתוב "אזכרך"?
אלא המילה "אזכרך" בצורה זו, היא גוף שני, נפרד ממני.
היו"ד הופכת את ה"אזכרך" לגוף ראשון: לזכור אותך, זה בעצם, לזכור את עצמי. כי את (כנסת ישראל/האשה) חלק ממני ממש...